מַה בֵין שָׁלוֹם לְעוֹלָם לְבֵין מִלְחָמָה לְעוֹלָם. מִלְחָמָה בָעוֹלָם סְבוּרָה בוֹ שֶׁמֵּת וְלֹא מֵת. עַד כְּדוֹן בְּשֶׁהָֽיְתָה מִלְחָמָה בַצָּפוֹן וּבָאת מִן הַצָּפוֹן. בַּדָּרוֹם וּבָאת מִן הַדָּרוֹם. הָֽיְתָה מִלְחָמָה בַצָּפוֹן וּבָאת מִן הַדָּרוֹם. וְהִיא אוֹמֶרֶת. מִן הַצָּפוֹן בָּאתִי. וַאֲנִי אוֹמֵר. מִן הַדָּרוֹם בָּאת. וְהִיא אוֹמֶרֶֶת. מִן הַדָּרוֹם בָּאתִי. סְבוּרָה לְהַתִּיר אֶת עַצְמָהּ. הִיא אָֽמְרָה. עַל מִיטָּתוֹ מֵת. וַאֲנִי אוֹמֵר. לַמִּלְחָמָה הָלַךְ. הִיא אוֹמֶרֶת. עַל מִיטָּתוֹ מֵת. סְבוּרָה לְהַתִּיר אֶת עַצְמָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
היא אמרה כו'. כלומר דאנו יודעין דלמלחמה הלך אלא שהיא אומרת על מטתו מת דסבורה להתיר עצמה ואינה נאמנת וברישא טעמא דלא היתה במקום המלחמה. אבל בבבלי מסיק דמת על מטתו נאמנת אפילו במלחמה וכדפרישית לעיל במראה ד''ה עד אחד:
וקאמר הש''ס ואני אומר כו' והיא אומרת מן הצפון באתי גרסינן סבורה להתיר את עצמה. כלומר דתלינן דעל מטתו מת דהרי מן הדרום באת ונאמנת והא דאמרה דמת במלחמה משום דסבורה דבזה תתיר עצמה טפי ומחזקת דבריה כן פי' המרדכי בשם הראבי''ה בפרקין דלקמן:
היתה מלחמה בצפון כו' והיא אומרת מן הצפון באתי. ויודע אני שמת במלחמה מהו:
עד כדון. עד כאן לא שמענו דבמלחמה אינה נאמנת אלא כשבאת ממקום שהיתה מלחמה:
מה בין שלום כו'. מ''ט במלחמה אינה נאמנת:
סבורה בו שמת. ואמרה בדדמי דס''ד כולהו איקטול ולא פלט:
עֵד אֶחָד מָהוּ שֶׁיְּהֵא נֶאֱמָן בִּשְׁעַת מִלְחָמָה. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. חַד בַּר נַשׁ בְּיוֹמוֹי דְּרִבִּי אָמַר לֵיהּ. הֵן הַהוּא פַּלָּן. אָמַר לוֹן. מִית. הֵן הַהוּא פַּלָּן. אָמַר לוֹן. מִית. אָמַר לֵיהּ. וְכוּלְּהוֹן מֵתִים. אָמַר לוֹן. וְאִילּוּ הַוְייָן בַּחַיִין לָא הֲווֹן מֵייתֵי. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. מַעֲשֵׂה בָא לִפְנֵי רִבִּי 77b וְאָמַר. מָאן דְּנִישֵּׂאת נִישֵּׂאת. וּמָאן דְּלָא נִישֵּׂאת לָא נִישֵּׂאת. רִבִּי אַייְבוֹ בָּר נַגָּרִי. בִּשְׁעַת מִלְחָמָה הֲוָות. הָדָא אָֽמְרָה שֶׁעֵד אֶחָד נֶאֱמָן בִּשְׁעַת מִלְחָמָה.
Pnei Moshe (non traduit)
עד א' מהו שיהא נאמן בשעת מלחמה. כלומר למאי דמסקינן כמשנה אחרונה דעד אחד נאמן ואם אמר מת במלחמה מהו מי אמרינן טעמא דעד א' נאמן משום דבמילתא דעבידא לגלויי לא משקר ובמלחמה נמי נאמן או דילמא דטעמא דאשה גופא דייקא והכא לא דייקא דסומכת עליו יותר ממה כשאומר מת סתם כיון דאיכא מלחמה בעולם ויש רגלים לדבר:
נישמעינה. לזה מן הדא דלקמן:
חד כו' ושאלו אותו הן ההוא פלן. היכן הוא פלוני:
וכולהון מתים. וכי כולן מתו:
ואילין הוון בחיין כו'. כלומר דמסתמא מתו שאלו היו בחיים וכי לא היו באין משם:
מעשה בא לפני רבי. ובאה השאלה לפני רבי:
ואמר מאן דנשאת כו'. דלכתחלה לא תנשא אבל הנשאת בעדות זו לא תצא:
ר' אייבו כו'. כלומר דר' אייבו קאמר עלה דבשעת מלחמה היה המעשה וא''כ ש''מ דעד א' נאמן בשעת מלחמה:
אֵי זוֹ הִיא קְטָטָה. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב חִייָה בַּר אַשִּׁי. לֹא קִידַּשְׁתָּנִי וְלֹא גֵירַשְׁתָּנִי וְלֹא הָיִיתִי אִשְׁתְּךָ מִיּוֹמַיי. אֵין זֶה קְטָטָה. קִידַּשְׁתָּנִי וְגֵירַשְׁתָּנִי אֶלָּא שֶׁלֹּא נָתַתָּ לִי כְּתוּבָתִי. הֲרֵי זֶה קְטָטָה. אָֽמְרָהּ רִבִּי בָּא קוֹמֵי רִבִּי חִייָה בַּר אַבָּא. אָמַר לֵיהּ. בְּנִי. אֶלָּא אֲפִילוּ הִיא תוֹבַעַת בְּוַדַּאי לְהִתְגָּרֵשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
אמר לי' לא בני גרסינן. לא כן בני אלא אפילו היא תובעת עכשיו להתגרש בודאי ה''ז קטטה ותלינן דמשקרת:
קידשתני וגרשתני אלא כו'. דהואיל והיא תובעת כתובה חיישינן דמשקרא כדי לגבות הכתובה:
אין זה קטטה. כלומר דמהאי קטטה לא תלינן לומר דמשקרת דהא לא תבעה מידי:
רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לְעוֹלָם אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת אֶלָּא אִם כֵּן בָּאָה בוֹכָה וּבְגָדֶיהָ קְרוּעִין. מְתִיבִין לְרִבִּי יְהוּדָה. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָֽיְתָה אַחַת בּוֹכָה וְאַחַת שֶׁאֵינָהּ בּוֹכָה. לְזוֹ אַתְּ אוֹסֵר וּלְזוֹ אַתְּ מַתִּיר. הָתִיב רִבִּי חֲנַנְיָה חֲבֵרוֹן דְּרַבָּנִין. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁיָּצָא בְנָהּ לִמְדִינַת הַיָּם וּמֵת שָׁם. אֲנִי אוֹמֵר. שֶׁמָּא הִיא מַזְכֶּרֶת וּבוֹכָה.
Pnei Moshe (non traduit)
התיב ר''ח. תשובה אחרת לר' יודה הגע עצמך כו' דאני אומר שמא היא מזכרת צערה בשביל בנה ובוכה אלא דלא תלינן כלל בזה ואחת זו ואחת זו תנשא:
ולזו את מתיר. בתמיה וכן השיבו לו רבנן בבבלי דף קי''ו:
אחת בוכה. שיודעת להערים ולאמת דבריה:
משנה: בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים לֹא שָׁמַעְנוּ אֶלָּא בְּבוֹאָה מִן הַקָּצִיר בִּלְבַד. אָֽמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי אֶחָד הַבָּאָה מִן הַקָּצִיר וְאֶחָד הַבָּאָה מִן הַזֵּיתִים וְאֶחָד הַבָּאָה מִמְּדִינַת הַיָּם לֹא דִבְּרוּ חֲכָמִים בַּקָּצִיר אֶלָּא בַהוֹוֶה. חָֽזְרוּ בֵית הִלֵּל לְהוֹרוֹת כְּבֵית שַׁמַּאי.
Pnei Moshe (non traduit)
אלא בהוה. דמעשה שהיה כך היה והה''ד לשאר מקומות:
מתני' ב''ה כו' אלא בבואה מן הקציר בלבד. כדמפ' טעמא בגמ'. ובנוסחת הבבלי גריס אלא בבואה מן הקציר ובאותה מדינה וכמעשה שהיה כדאמר שם בגמרא דמעשה שהלכו בני אדם לקצור חטים ונשכו נחש לאחד מהם ומת ובאה והודיעה בב''ד ושלחו ומצאה כדבריה ולא התירו חכמים אלא דוגמתו שיהא הדבר קרוב אבל ממדינת הים אינה נאמנת:
רִבִּי יוּדָה עֲבַד כְּתוּבָּה מִדְרָשׁ. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה. מֵבִיא הוּא אָדָם עַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ כָּל קָרְבָּן שֶׁהִיא חַייֶבֶת. אֲפִילוּ אָֽכְלָה חֵלֶב אֲפִילוּ חִילְלָה אֶת הַשַּׁבָּת. וְכֵן הָיָה רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. פּוֹטְרָהּ אֵינוֹ חַייָב בָּהּ. שֶׁכֵּן הִיא כוֹתֶבֶת לוֹ. וְאוֹחְרָן דִּי אַתְייָן לָךְ מִן קַדְמַת דְּנָא.
Pnei Moshe (non traduit)
כל קרבן שהיא חייב'. שהוא חייב בקרבן לידתה ומביא עליה קרבן עשיר אם הוא עשיר ואע''פ שאין לה כלום וכדאמרינן בנגעים פי''ד ואפילו קרבן חובה הבאה לה ממקום אחר שאכלה חלב וחיללה שבת:
פוטרה. ה''ג לה בת''כ פ' מצורע פרשה ד' לפיכך אם פטרה אינו חייב בה שכן היא כותבת לו כו' כלומר אם גירשה ונתן לה כתובתה ועדיין קרבנותיה עליה אינו חייב בהן שכך כותבת לו בשובר שנתנה לו על קבלת הכתובה התקבלתי כתובתי ואחראין די אית לי עלך מן קדמת דנא כל אחריות שהיה לי עליך מלפני היום הזה. וכן גי' רש''י ז''ל שם ובגמ' שם ובנדרים ובנזיר גי' אחרת והיא גי' התוספתא בכתובות:
רִבִּי מֵאִיר עֲבַד כְּתוּבָּה מִדְרָשׁ. דְּאָמַר רִבִּי מֵאִיר הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ שָׁמִין אוֹתָהּ כַּמָּה הִיא רְאוּיָה לַעֲשׂוֹת וְנוֹתְנִין לוֹ. שֶׁהוּא כוֹתֵב לוֹ. אִם אוֹבִיר וְלֹא אַעֲבִיד אֲשַׁלֵּם בְּמֵיטְבָא.
Pnei Moshe (non traduit)
ר''מ עביד כתובה מדרש. לשון הדיוט הכתוב בשטר:
שמין אותה. כשהובירה שלא חרשה ולא זרעה וכגון בקבלנות שקיבלו ממנו למחצה ולשליש ולרביע:
רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה עֲבַד כְּתוּבָּה מִדְרָשׁ. דָּרַשׁ רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה הַבָּנִים יִירְשׁוּ וְהַבָּנוֹת יַזוֹנוּ. מַה הַבָּנִים אֵינָן יוֹרְשִׁין אֶלָּא לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶן. אַף הַבָּנוֹת אֵינָן נִיזּוֹנוֹת אֶלָּא לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
מה הבני' כו'. ואין האב חייב במזונות בתו בחייו:
בֵּית שַׁמַּי עָֽבְדִין כְּתוּבָּה מִדְרָשׁ. דְּבֵית שַׁמַּי דָֽרְשִׁין מִסֵּפֶר כְּתוּבָתָהּ נִלְמוֹד. שֶׁהוּא כוֹתֵב לָהּ. שֶׁאִם תִּינָּֽשְׂאִי לְאַחֵר תִּיטְּלִי מַה שֶׁכָּתוּב לִיך. חָֽזְרוּ בֵית הִלֵּל לְהוֹרוֹת כְּבֵית שַׁמַּי. בֵּית הִלֵּל עָֽבְדִין כְּתוּבָּה מִדְרָשׁ. דָּרַשׁ הִלֵּל הַזָּקֵן לְשׁוֹן הֶדְיוֹט. הָיוּ כוֹתְבִין בְּאַלֶכְסַנְדְּרִיאָה שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן מְקַדֵּשׁ אִשָּׁה וַחֲבֵירוֹ חוֹטְפָהּ מִן הַשּׁוּק. וּכְשֶׁבָּא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים בִּקְּשׁוּ לַעֲשׂוֹתָן מַמְזֵירִים. אָמַר לָהֶן הִלֵּל הַזָּקֵן. הוֹצִיאוּ כְּתוּבַת אִימּוֹתֵיהֶן. וְהוֹצִיאוּ כְּתוּבַת אִימּוֹתֵיהֶן וּמָֽצְאוּ כָתוּב בָּהֶן. לִכְשֶׁתִּיכָּֽנְסִי לְבֵיתִי תְּהַוְייָן לִי לְאִינְתּוּ כְדַת מֹשֶׁה וִיהוּדָאֵי.
Pnei Moshe (non traduit)
ב''ש עבדין כתובה מדרש. שדורשין מלשון הכתוב בכתובה כדאמרי במתני':
ב''ה. לאחר שחזרו:
דרש הלל הזקן. היה ג''כ דורש לשון הדיוט שהנהיגו לכתוב בשטרות וכן אמר בבבלי ב''מ פ' המקבל דף ק''ד:
היו כותבין כו'. ולאחר קידושין היה חבירו חוטפה:
לכשתיכנסי לביתי. וקידושיהן על מנת כן היו ולא חלו הקידושין עד כניסתן לחופה:
הלכה: בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים תִּינָּשֵׂא כול'. בָּנוֹת מַהוּ שֶּׁיִּיכָּֽנְסוּ לִמְזוֹנוֹת עַל פִּיהָ.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' בנות. שהן ניזונות מתנאי כתובה ואין ניזונות אלא לאחר מיתה:
מהו שיכנסו למזונות על פיה. מי אמרינן הואיל והיא שקלה כתובה תנאי כתובה ככתובה דמיא או דילמא שאני כתובה דמספר כתובתה נלמוד אבל מזונות הבנות דמיא לנחלת אחין שאין נכנסין על פיה. ולא איפשיטא:
ביום ששני עולמות נושקין זא''ז. והוא יום המיתה והיה מתפלל שהקב''ה יצילו להגן עליו וכהאי דאמרינן על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא זו יום המיתה:
זה נשקו של גוג. ונשק לשון כלי זיין וכלי קרב:
ביום שהקיץ נושק החורף. שנושקין ומתחברין שהקיץ עובר והחורף בא דאז שכיחי כמה מקריי' וחולי ר''ל מחמת שינוי העתים:
סכותה וגו'. איידי דקאמר הכא דאונסא שכיח מביא להדרש הזה שדוד המלך עליו השלום היה מתפלל שהקב''ה יצילו מעת שהחולי ואונס שכיחין:
דריחשא שכיח. דהנחשי' שכיחים בעת הזאת:
דאונסא שכיח. שאז שכיח חולי ואונס לאדם מחמת שהחמה קופחת כו' כדמצינו בבן השונמית:
ולמה קציר. ולמה תלו ב''ה במתני' בקציר דוקא:
וקיימו ב''ה את דבריהן. דב''ש ומש''ה חזרו:
גמ' אמרו להן ב''ש והלא כל השנה כולה קציר. כלומר לדבריכם מ''מ אתם אומרים דוקא בקציר בלבד והלא כל השנה כולה יש לה דין קציר וכדמפרש ואזיל הא כיצד כו' ובבבלי קאמרי לדבריכם דוקא קציר חטים וכמעשה שהיה ומנין אף קציר שעורים כו':
משנה: בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים תִּינָּשֵׂא וְתִיטּוֹל כְּתוּבָתָהּ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים תִּינָּשֵׂא וְלֹא תִיטּוֹל כְּתוּבָתָהּ. אָֽמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּי הִיתַּרְתֶּם אֶת עֶרְוָה הַחֲמוּרָה וְלֹא תַתִּירוּ אֶת הַמָּמוֹן הַקַּל. אָֽמרוּ לָהֶן בֵּית הִלֵּל מָצִינוּ שֶׁאֵין הָאַחִין נַכְנָסִין לַנַּחֲלָה עַל פִּיהָ. אָֽמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּי וַהֲלֹא מִסֵּפֶר כְּתוּבָתָהּ נִלְמוֹד שֶׁהוּא כוֹתֵב לָהּ שֶׁאִם תִּינָּֽשְׂאִי לְאַחֵר תִּיטְּלִי מַה שֶׁכָּתוּב לִיךְ. חָֽזְרוּ בֵית הִלֵּל לְהוֹרוֹת כְּבֵית שַׁמַּי.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' ב''ש אומרים תנשא ותטול כתובתה. על פיה:
מצינו שאין האחים נכנסים. לנחלת בעלה על פיה דרחמנא אמר על פי שנים עדים ולגבי נישואי דידה הוא דאקילו רבנן משום עיגונא:
מספר כתובתה. מנוסח הכתוב בשטר הכתובה כשתנשאי לאחר והרי היא נשאת:
הלכה: בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים לֹא שָׁמַעְנוּ כול'. אָֽמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּי. וַהֲלֹא כַּל הַשָּׁנָה כוּלָּהּ קָצִיר. הָּא כְּאֵי זֶה צַד. יָצָא קְצִיר שְׂעוֹרִים וְנִכְנַס קְצִיר חִטִּים. יָצָא קָצִיר וְנִכְנַס בָּצִיר. יָצָא בָּצִיר וְנִכְנַס מָסִיק. נִמְצֵאת כָּל הַשָּׁנָה כוּלָּהּ קָצִיר. וְקִייְמוּ אֶת דִּבְרֵיהֶן. וְלָמָּה קָצִיר. אָמַר רִבִּי מָנָא. דְּאוֹנְסָא שָּׁכִיחַ. שֶׁאֵין הַחַמָּה קוֹפַחַת עָל רֹאשׁוֹ שֶׁלָּאָדָם אֶלָּא בִשְׁעַת הַקָּצִיר. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּצֵא אֶל אָבִיו אֶל הַקּוֹצְרִים. וַיֹֹּאמֵר אֶל אָבִיו רֹאשִׁי רֹאשִׁי וַיֹּאמֵר אֶל הַנַּעַר שָׂאֵהוּ אֶל אִמּוֹ. וַיִּשָּׂאֵהוּ וַיְּבִיאֵהוּ אֶל אִמּוֹ וַיֵּשֶׁב עַל בִּרְכֶּיהָ עַד הַצָּהֳרַיִם וְיָּמוֹת. וְרַבָּנָן אָֽמְרֵי. דְּרִיחְשָׁא שָׁכִיחַ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. סַכּוֹתָה לְרֹאשִׁי בְּיוֹם נָשֶׁק. 78a בְּיוֹם שֶׁהַקַּיִץ נוֹשֵׁק אֶת הַחוֹרֶף. דָּבָר אַחֵר. בְּיוֹם נָשֶׁק זֶה נִשְׁקוֹ שֶּׁלַּגּוֹג. דָּבָר אַחֵר. בְּיוֹם שֶׁשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת נוֹשְׁקִין זֶֶה אֶת זֶה הָעוֹלָם הַזֶּה יוֹצֵא וְהָעוֹלָם הַבָּא נְכְנַס.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' בנות. שהן ניזונות מתנאי כתובה ואין ניזונות אלא לאחר מיתה:
מהו שיכנסו למזונות על פיה. מי אמרינן הואיל והיא שקלה כתובה תנאי כתובה ככתובה דמיא או דילמא שאני כתובה דמספר כתובתה נלמוד אבל מזונות הבנות דמיא לנחלת אחין שאין נכנסין על פיה. ולא איפשיטא:
ביום ששני עולמות נושקין זא''ז. והוא יום המיתה והיה מתפלל שהקב''ה יצילו להגן עליו וכהאי דאמרינן על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא זו יום המיתה:
זה נשקו של גוג. ונשק לשון כלי זיין וכלי קרב:
ביום שהקיץ נושק החורף. שנושקין ומתחברין שהקיץ עובר והחורף בא דאז שכיחי כמה מקריי' וחולי ר''ל מחמת שינוי העתים:
סכותה וגו'. איידי דקאמר הכא דאונסא שכיח מביא להדרש הזה שדוד המלך עליו השלום היה מתפלל שהקב''ה יצילו מעת שהחולי ואונס שכיחין:
דריחשא שכיח. דהנחשי' שכיחים בעת הזאת:
דאונסא שכיח. שאז שכיח חולי ואונס לאדם מחמת שהחמה קופחת כו' כדמצינו בבן השונמית:
ולמה קציר. ולמה תלו ב''ה במתני' בקציר דוקא:
וקיימו ב''ה את דבריהן. דב''ש ומש''ה חזרו:
גמ' אמרו להן ב''ש והלא כל השנה כולה קציר. כלומר לדבריכם מ''מ אתם אומרים דוקא בקציר בלבד והלא כל השנה כולה יש לה דין קציר וכדמפרש ואזיל הא כיצד כו' ובבבלי קאמרי לדבריכם דוקא קציר חטים וכמעשה שהיה ומנין אף קציר שעורים כו':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source